יום הגאווה - מצעד הגאווה

מצעד הגאווה הוא מצעד שנתי המתקיים בערים שונות ברחבי העולם ובישראל, בו מציינים לסביות, הומואים, טרנסג'נדריםוביסקסואליםאת מאבקם להכרה ולשוויון זכויות, ומכריזים על גאוותם בזהותם המינית השונה.

זהו מצעד שנתי המתקיים בערים שונות ברחבי העולם ובישראל, בו מציינים לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים את מאבקם להכרה ולשוויון זכויות, ומכריזים על גאוותם בזהותם המינית השונה מזו של הכלל. המצעד מתקיים לרוב בחודש יוני כציון ל"מהומות סטונוול".

קצת היסטוריה אודות יום הגאווה/מצעד הגאווה

יום שבת, 27 ביוני 1969, שנה בדיוק לפני מצעד הגאווה הראשון, פשטה משטרת ניו-יורק על בר הומוסקסואלים, והציתה גל מהומות חסר תקדים של הומואים, לסביות וטרנסג'נדרים נגד מדיניות המשטרה והעירייה. זוהי הפעם הראשונה בה אוכלוסייה זו התקוממה באופן מאורגן נגד אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית. שנה לאחר המהומות, התקיים בניו יורק מצעד הגאווה הראשון, ומאז בכל שנה במהלך חודש יוני מתקיימים ברחבי העולם מצעדי גאווה. מהומות סטונוול היו שלב חשוב בתולדות המאבק לזכויות האוכלוסייה ההומו- לסבית, מאבק שהביא בעשרות השנים שמאז למהפך במעמדם החוקי בעולם המערבי.

כאמור המצעדים התפתחו מהפגנות מחאה או תביעת זכויות, ובמקומות שונים הם עדיין נושאים אופי הפגנתי, אך במקומות אוהדים יותר לאוכלוסיה ההומו- לסבית הוא הפך ברבות השנים למצעד ססגוני בעל אופי קרנבלי , שבו אופייניים הנפת דגלי גאווה, מוזיקה קצבית, הופעות דראג, ועוד. גם במצעדים אלו קיים עדיין במקרים רבים גם אלמנט מחאתי, פוליטי וחינוכי.

המטרות העיקריות אותן מנסים להשיג באמצעות המצעד הינן:

  1. עידוד יציאה מהארון והצהרה על כך שאלו הבוחרים לחיות מחוץ לארון, על אף הקשיים הכרוכים בכך, ראויים להתגאות בבחירתם.
  2. קריאה להשגת שוויון זכויות מלא לכולם בחוק , ללא תלות בנטייה המינית או בזהות המגדרית. המצעדים מתקיימים במרבית הערים הגדולות בעולם המערבי.

    בעבר נהוג היה לקבוע תאריך אחיד למצעד בכל העולם (כאמור סוף השבוע האחרון של יוני), אך מאז שנות ה-90 רווח המנהג לתאם תאריכים שונים לערים שונות, וזאת כדי לאפשר למעוניינים לנוע בין ערים ולהשתתף ביותר ממצעד אחד.

    מספר הצועדים במצעדי הגאווה משתנה מעיר לעיר, ונע בין אלפים אחדים לבין מיליון ומעלה. ברבות מהארצות, המצעד עומד במרכזו של יום הגאווה, המהווה את יום חגה השנתי של הקהילה ההומו- לסבית בו מכלול פעילויות, אירועים ומסיבות סביב המצעד. המצעדים הגדולים בערים המרכזיות מהווים מוקד משיכה תיירותי, ונתמכים בידי רשויות העיר וגורמים מסחריים בה.

מצעדי הגאווה בישראל

תל אביב הייתה העיר הראשונה בישראל בה צוינו אירועי הגאווה, ובה גם התקיים מצעד הגאווה הראשון.

בשנות התשעים ביקשו ראשי ציבור הומואים ולסביות בתל אביב, לקיים אירועים פומביים בדרישה לשוויון זכויות. הם קיימו מספר אירועים סמליים שהתאפיינו במספר משתתפים מועט, בגלל החשש להיראות בפומבי באירועים הקשורים להומואים וללסביות.

האירוע הראשון לציון יום הגאווה התקיים ב-1993 בגינת שינקין בתל אביב. במקום הוצב ארון עץ ממנו יצאו הנוכחים באופן טקסי. ב1998 התרחש האירוע המשמעותי ששינה את המצב הקיים והוא זכייתה של דנה אינטרנשיונל באירוויזיון אשר הפך את אירוע הגאווה שנערך באותה שנה למצעד גאווה, בו משתתפים עשרות אלפי אנשים מדי שנה, והנהנה מחסויות מסחריות ומתמיכת העירייה.

בירושלים המצב הוא מעט שונה, החל משנת 2002 מתקיימים מדי שנה מצעדי גאווה מקומיים בעיר במתכונת של מצעד ברחובות העיר. המצעדים נערכים ביוזמת הבית הפתוח. המצעד בירושלים נושא אופי של צעדת מחאה, ונעדר את האלמנטים ההופכים את המצעד התל אביב לקרנבל. אין בו משאיות עם רקדנים ואף לא מושמעת בו מוזיקה קצבית. כמו כן, כמות המשתתפים בו קטנה משמעותית. הסיבה העיקרית לכך הינם העימות החריף עם האוכלוסייה החרדית בעיר הקודש, אשר מתנגדת בתוקף רב לקיום המצעדים בעיר הקודש.

במשך השנים נרשמו מספר מקרים אשר ניסו לחבל בקיום המצעד כגון: במצעד הגאווה הירושלמי בשנת 2005 בעיצומו של המצעד, פרץ לתוך קהל הצועדים, אדם חרדי בניסיון לרצוח את הצועדים בדקירות סכין. הוא פצע שלושה מהצועדים ונעצר בכוח על ידי מספר שוטרים אשר אבטחו את המצעד. המפגע הורשע בשלושה ניסיונות לרצח, ונידון ל-12 שנות מאסר. בחקירה טען המפגע כי "בא לרצוח בשליחות ה'". באירועי הגאווה בשנים העוקבות, בעקבות איומים של גורמים קיצוניים, ובעקבות ניסיון הרצח בשנת 2005, הקצתה המשטרה אלפי שוטרים על מנת להגן על המשתתפים באירועי הגאווה.

בשנת 2006, שנה לאחר דקירת הצועדים, יצאו מאות חרדים להפגנות אלימות בשכונות החרדיות בבירה, במחאה על מצעד הגאווה שהיה עתיד להתקיים. ההפגנות כללו ידויי אבנים וחפצים שונים, הבערת מיכלי אשפה, זריקת בקבוק תבערה ועימותים פיזיים עם כוחות המשטרה. במקביל להפגנות הושמעו דברי הסתה ואיומים ברצח כלפי הציבור ההומו- לסבי וכנגד אנשי שלטון, שגיבו את המצעד מתוקף תפקידם. בסופו של דבר הוסט המצעד למתחם סגור בגלל חוסר יכולתה של המשטרה לאבטח את המצעד במצב הביטחוני המתוח ששרר בארץ, ולאור האיומים באלימות, שקיבלו משנה תוקף לאחר תקיפת הצועדים בשנה הקודמת.

בשנת 2008 קיים הבית הפתוח מגעים מוקדמים עם נציגי רבנים חרדיים משפיעים, מתוך הבנה משותפת ששני הצדדים יצאו נשכרים מרגיעה. בשנה זו לא התקיימו אירועי מחאה גדולים, והמצעד צעד ללא הפרעות תחת הכותרת "אהבת חינם". הפגנות מחאה בכל זאת התקיימו בירושלים, אך לא היה מגע בין הקבוצות.

סיכום

מצעד הגאווה ילווה אותנו במשך השנים הבאות בין אם נרצה ובין אם לא נרצה גורמים דתיים תמיד ינסו למנוע מצעדים מסוג זה וישאירו טעם נפגם.

רשת אהבה ותשוקה מברכת ומקבלת את כולם כמו שהם ומזמינה אתכם ואתכן לבקר בחנויות הרשת ולהנות ממגוון ענק של אביזרי מין הכולל : ויברטורים , מענגים , תכשירי מין , הלבשה סקסית , משחקים , ספרים ועוד הרבה מוצרים שיעשו לכם\ן רק טוב.